שימוש במבנה פשוט (רגיל) או מצמשך בזמן הווה

אנו משתמשים ב-

מבנה פשוט (רגיל)

כאשר הדבר החשוב היחיד הוא שהפעולה המדוברת חוזרת בדרך כלל, לפעמים, על עצמה מדי פעם (לעתים קרובות יותר או פחות), או אף פעם לא מתרחשת - הקוונה היא משהו שיגרתי או עובדתי.

אנחנו אומרים מה אנחנו אוהבים (מחבבים), מה אנחנו רוצים לעשות או מה אנחנו אוהבים לעשות.

מהמשפטים האלה, אנחנו לא יודעים אם הפעולה הזו מתרחשת עכשיו, בדיוק ברגע שאנחנו מדברים עליה. זה לא חלק ממשמעות המשפט.

אנו משתמשים ב-

מבנה מתמשך

 במקרים שונים לחלוטין, הפוכים לחלוטין. כאן, חשובה לנו רק שהפעולה המדוברת עדיין נמצאת במצב עשייה, המתרחשת ברגע או בפרק זמן נתון, מתמשכת, נמצאת בפיתוח עכשיו, היום, בימים אלה.

וזה לא באמת משנה באיזו תדירות הפעולה הזו מתרחשת בכלל. לכן אי אפשר להבין זאת ממשפטים בסגנון.

השוו את המשפטים הבאים המדברים על פעולות בזמן הווה. איזה מהם צריך לבחור כשאנחנו רוצים להגיד שאנחנו קוראים ספרים?

1. I read books.
2. I am reading the book.

שני המשפטים הללו נכונים לחלוטין. אם אתם רק חולקים עם מישהו שאתם קוראים ספרים בכללי, בחרו את המשפט הראשון. אם חבר ראה אצלכם ספר וביקש מכם להלוות אותו לקריאה, אבל לא סיימתם אותו ועדיין ממשיכים לקרוא אותו - השתמשו במשפט השני.

וככה אפשר להגיד כשאח או אבא או חבר שלכם משתמשים במחשב.

1. He uses the computer.
2. He is using the computer.

שני המשפטים נכונים. השאלה היא מה חשוב לכם להגיד. אם העובדה שהוא (מי שמשתמש במחשב) משתמש בקביעות במחשב, אז נשתמש במשפט הראשון. אם נרצה להגיד שאתם לא יכולים עכשיו (או, נניח, הערב) לשחק במחשב, כי מי שמשתמש במחשב עדיין יושב מולו, אז נשתמש במשפט השני.

החברים שלך עושים שיעורי בית. איך נדבר על זה?

1. They do homework.
2. They are doing homework.

שני המשפטים הללו נכונים. כאן הכל תלוי במה אתם צריכים להדגיש. כאשר אתם רוצים לומר שהחברים שלכם תמיד עושים את שיעורי הבית שלהם, בחרו במשפט הראשון. כשאתם לא יכולים להיפגש כי הם עדיין עושים שיעורי בית, בחרו במשפט השני.

וככה תשאלו, זוכרים?

Do you read books? 

האם אתה קורא ספרים (כל הזמן)?

Are you reading a book? 

  האם אתה קורא ספר (עכשיו או בימים אלה)?

Does he use the computer?

  האם הוא משתמש במחשב (כל הזמן, בדרך כלל)?

Is he using the computer?    

    האם הוא משתמש במחשב (עכשיו או בימים אלה, בשעות הקרובות)?

Do they do homework?

 האם הן עושות שיעורי בית (כל הזמן, בדרך כלל)?

Are they doing homework? 

   האם הן עושות שיעורי בית (עכשיו)?

תראו אילו שילובי משפטים מעניינים אפשר להמציא לפעמים.

I read books, but I am not reading now.

ככלל, אתם קוראים ספרים, אבל עכשיו (או, נניח, השבוע) אתם לא קוראים כלום באופן זמני, כי אין זמן בגלל הרבה דברים שונים.

He doesn’t wash the dishes, but he is washing the dishes.

בדרך כלל אחיכם הקטן לא עושה כלים (כי אתם אלה שעושים זאת בדרך כלל). אבל עכשיו (או היום) הוא שוטף כלים זמנית, כי מחר יש לך מבחן רציני בבית הספר, ופשוט אין לך כוח לשום דבר אחר.

They do homework, but they are not doing it.

זה יכול לקרות אם רוצים להגיד שבאופן כללי הם עושים שיעורי בית, אבל היום, זמנית, הם לא

עושים את זה (למשל בגלל שלא נתנו שיעורי בית). האם זה יכול לקרות?

יוצאי דופן

זכרו את המילים שלמרות הכל, אינן בשימוש ב-

 (Present Progressive (Continuous. במקום זאת, נשתמש בהן ב-

(Present Simple (Indefinite. 

הנה כמה דוגמאות לשימוש בהם:

to know – לדעת

I know it.

אני יודע (את זה).

to believe – להאמין

They do not believe Pete.

הם לא מאמינים לפיט.

to understand – להבין

We understand Kate.

אנחנו מבינים את קייט.

to like – לחבב (לאהוב)

Jane likes this soup.

 ג'יין אוהבת את המרק הזה.

to love – לאהוב

I love my family.

 אני אוהב את המשפחה שלי.

to hate – לשנוא

They hate this game.

 הם שונאים את המשחק הזה.

to have got – להיות בבעלות של, יש

They have got many books.

 יש להן הרבה ספרים.

to see – לראות

Mike sees Bill. 

מייק רואה את ביל.

to hear – לשמוע

Nick hears us.

 ניק שומע אותנו.

to want – לרצות

The children want ice-cream.

הילדים רוצים גלידה.